היי חברים,
תיאטרון הבימה מעלה את המחזה באולם הקטן והאינטימי שלו.
מחזה מאת דיוויד אייבס בתרגום יעלי רונן, בבימוי אילן אלדד ובהשתתפות רוי מילר וליאת אקטע.
העלילה: מפגש בין במאי שעורך אודישנים לתפקיד נשי לעיבוד שכתב ל"ונוס בפרווה" מאת לאופולד פון זאכר-מאזוך
(על שמו נקראת הסטייה מזוכיזם), לבין שחקנית בלתי צפויה שמגיעה באיחור ונחושה להבחן.
האודישן המפתיע הופך למשחק כוחות הפכפך ולמאבקי שליטה בין השניים.
הצגה טובה ומשעשעת, במשך כל ההצגה קופצות הדמויות בין המפגש במציאות לבין האודישן במחזה
מעברים יפים ומוצלחים.
שעה וחצי של כיף,סקס אפיל ומתח מיני באוויר הזמן עובר בלי שנרגיש.
ההצגה עשויה בתחכום רב עם ניצוצות של תשוקה ועם הרבה הומור.
בד בבד ככל שהעלילה מתקדמת אנחנו מבינים כי השחקנית שהציגה את עצמה כ"מטומטמת" אינה מטומטמת בכלל
היא מוכשרת להפליא ויש לה תובנות היא קראה את המחזה ומכירה אותו על בוריו.
לליאת אקטע יש נוכחות בימתית פלפל ותזמון קומי היא יוצקת אל הדמות רבדים נוספים ומסתורין.
ומצד שני מילר, לצדה משכנע בתפקיד הגבר ששולט במצב עד שנשאב לעולם הפנטסטי שבו היא שולטת.
אנו רואים כמה קרוב הבמאי בהצגה באהבתו לסאדו מאזו לכותב האמיתי, למרות ניסיונותיו להסתיר זאת.
אנחנו גם למדים על הצד האפל של כל אדם שבסוף מתפרץ למרות הצורך להפנים אותו ולהתכחש לו.
לפעמים צריך רק להציץ פנימה ולראות את האני האמיתי של האדם מולך ולפעמים צריך לעזור לו לצאת.
הצגה מצויינת ומומלצת, לכו לראות :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה